תמונה: depositphotos

מהי למעשה”פרשת הצוללות”‘? בקצרה, הפרשה (“תיק 3000”) עוסקת בעיקרה בחשדות לכאורה למסכת עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות נוספות, שבוצעו במסגרת רשת של מערכות יחסים שכללה עובדי ציבור, גורמים עסקיים ונושאי משרה בכירים, אשר התנהלו בין במישרין ובין באמצעות גורמים עסקיים ופרטיים אשר שימשו כמתווכים, במהלך השנים 2009-2017, וזאת במטרה לקדם אינטרסים עסקיים הנוגעים ברכש צוללות וכלי שיט עבור מדינת ישראל מאת התאגיד הגרמני “טיסנקרופ”, וזאת לצד קידום אינטרסים עסקיים נוספים.

צוות “ארטיקל “עושה לכם סדר בפרשה שמסעירה את המדינה.

שנת 2007: בנימין נתניהו רוכש מניות במפעל שמוזג לחברה שקשורה לטיסנקרופ. לפי גרסתו האחרונה של נתניהו, בשנת 2007, בהיותו ראש האופוזיציה, הוא רכש מניות במפעל SeaDrift מטקסס שניהל בן דודו נתן מיליקובסקי. המפעל מוזג בשלב מאוחר יותר לחברת גרפטק אינטרנשיונל, שהייתה ספקית של תאגיד טיסנקרופ.

שנת 2009: מיקי גנור ממונה לנציג טיסנקרופ בישראל. גנור החליף כנציג המספנות בישראל את ישעיהו ברקת, שמילא את התפקיד במשך 25 שנה. לפי ברקת, בעת שמנכ”ל המספנות הגרמניות ביקר בישראל, נאמר לו שאם ברקת יישאר בתפקיד, לא יוזמנו צוללות נוספות מהחברה. עו”ד דוד שמרון, פרקליטו ואיש סודו של נתניהו, ייצג את גנור בפעילותו בישראל.

שנת 2010: נתניהו מוכר את המניות לבן דודו, שהופך לבעל מניות מהותי בחברה הקשורה לטיסנקרופ. לפי גרסתו האחרונה, בנובמבר 2010, כשנה וחצי לאחר שנבחר לראשות הממשלה, מכר נתניהו את המניות שרכש ב-2007 למיליקובסקי. המניות נמכרו ב-16 מיליון שקל – רווח של 12 מיליון שקל לנתניהו. בתקופה זו מפעל SeaDrift מוזג לתוך חברת גרפטק אינטרנשיונל, יצרנית חומרים לייצור פלדה וספקית של טיסנקרופ – ובכך הפך הבן דוד של נתניהו לבעל מניות מהותי בחברה.

22 ביולי 2014: משרד הביטחון יוצא במרכז לרכש ספינות מגן. משרד הביטחון יצא במכרז בינלאומי לרכש ספינות שנועדו להגנת אסדות קידוח הגז, לאחר שגרמניה חזרה בה מהצעתה להעניק לישראל מימון לרכש הספינות. מספנות מדרום קוריאה , איטליה וספרד הביעו התעניינות בבניית הספינות, אולם בשם תג המחיר הנמוך יחסית – חברת טיסנקרופ הגרמנית לא השתתפה בו.

בהמשך היום, לפי דיווח בערוץ 13, היועץ המשפטי של משרד הביטחון, עו”ד אחז בן ארי, כתב למנכ”ל המשרד דאז דן הראל כי פרקליטו ומקרובו של נתניהו, דוד שומרון, התקשר אליו וביקש ממנו למען טיסנקרופ, לבקשתו של ראש הממשלה. בן ארי כתב עוד כי שמרון, שמייצג את טיסנקרופ, שאל אם המשרד מתכוון לעצור את המכרז כפי שביקש נתניהו. שמרון הכחיש את הפרסום.

אוגוסט 2014: ממשלת גרמניה מציעה לממן שליש מעלות הספינות. הממשלה הגרמנית חידשה את הצעתה לממן שליש מעלות הספינות. לפי מקור במערכת הביטחון, הצעתה הגיעה לאחר שנציגים גרמנים נחשפו להצעות המחיר שהתקבלו מהמספנות הזרות במסגרת המכרז.

במקביל, יעלון מתנגד לעסקה עם טיסנקרופ. שר הביטחון לשעבר משה יעלון חשש שישראל תהפוך ל”לקוח שבוי” של המספנה הגרמנית, בלי יכולת לנהל משא ומתן מעמדת יתרון. בין נתניהו ליעלון התנהל ויכוח סוער בפרשה זו, שחזר על עצמו שוב כעבור שנה, במחלוקת אחרת על עסקת הצוללות.

אוקטובר 2014: המכרז הבינלאומי נעצר בלחץ נתניהו והמל”ל. ראש הממשלה ואנשי המועצה לביטחון לאומי, בהם אבריאל בר-יוסף שהיה אז השמנה לראש המועצה, לחצו לבטל את המכרז ולחדש במקומו את המגעים עם המספנה הגרמנית, שתייצר ספינות כבדות יותר. ואכן, שלושה חודשים אחרי פרסום המכרז, הקפיא אותו במפתיע משרד הביטחון.

2015: סוכמה העסקה על רכש ארבע הספינות מגרמניה. במסגרת הלחץ שהפעילו נתניהו ואנשי המל”ל, הם טענו בין השאר כי שיקולים מדיניים מחייבים עסקה עם גרמניה וכי ניתן לקבל ממנה מחיר יותר נוח. במהלך 2015 חתם משרד הביטחון על רכש ארבע ספינות, המכונות “סער 6”, בעלות של 430 מיליון אירו.

אוגוסט 2015: מיליקובסקי החזיק במניות החברה הקשורה לטיסנקרופ בעת עסקאות הצוללות והספינות. באוגוסט 2015 מכר מיליקובסקי את אחזקותיו בחברה שהייתה ספקית של טיסנקרופ – לאחר שסוכמה העסקה על רכש הספינות מהתאגיד ובעת שהתנהלו מגעים עמו על רכש צוללות. בחקירת תיק 1000 נודע כי נתניהו קיבל ממיליקובסקי במשך שנים רבות קצבה במזומן.

2015: מגעים עם התאגיד הגרמני על רכש צוללות. מיקי גנור, שייצא את טיסנקופ, חתם על מזכר הבנות לבניית שלוש צוללות חדשות לחים הים הישראלי. נתניהו דחף בתחילה לכך ששלוש סוללות יתווספו לצי הקיים, וב-2015 התנהלו מגעים בנושא מול התאגיד הגרמני. יעלון ומערכת הביטחון התנגדו להגדלת ארסנל הצוללות כך שיגיע לתשע במספר – והנושא ירד מהפרק. גם הדיונים בנוגע לרכש הצוללת השישית לוו בחילוקי דעות בין הדרג הפוליטי לצבאי: לפי דיווחים שונים, הרמטכ”ל ומפקד חיל הים, גבי אשכנזי והאלוף אליעזר מרום, התנגדו לעסקה משיקולי תקציב , אך שר הביטחון אז, אהוד ברק, הכריע בעדה.

2015: לפי עדות של עמוס גלעד, נתניהו אישר לגרמניה למכור צוללות למצרים.
לפי פרסום של רביב דרוקר בחדשות 13, עמוס גלעד, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון לשעבר, העיד במשטרה כי בתחילת 2015 אישר נתניהו לגרמניה למכור צוללות למצרים. לפי הדיווח, גלעד העלה הסתייגויות ממכירת הצוללות למצרים ופנה ליועץ של קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. בעדותו במשטרה סיפר גלעד כי היועץ כריסטוף אויסגן אמר כי נתניהו הוא שאישר את המהלך. גרמניה לא נזקקת באופן רשמי לאישור כזה, אבל בגלל היחסים המיוחדים בין המדינות היא פנתה לישראל. במאי אותה השנה אמרה מרקל לנשיא ריבלין כי ישראל הסכימה לשדרוג.

אוקטובר 2016: הקבינט מאשר מזכר הבנות לרכש שלוש צוללות חדשות. בסוף אוקטובר 2016 אישר הקבינט פה אחד את מזכר ההבנות לרכש שלוש צוללות מטיסנקרופ שיחליפו שלוש צוללות ותיקות שייצאו משירות בעתיד.

פברואר 2017: פרקליט המדינה הורה לפתוח בחקירה בפרשת הצוללות. פרקליט המדינה שי ניצן הורה על מעבר מבדיקה לחקירה פלילית בפרשת הצוללות תחת השם תיק 3000. החלטת ניצן התקבלה על דעת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ובמסגרתה החלו לבדוק את ההליכים לרכישות שלוש צוללות וארבע ספינות מגן טיסנקרופ. בהודעת הפרקליטות אז, נמסר כי נתניהו איננו בין החשודים בפרשה.

17 ביולי 2017: גרמניה אישרה את עסקת הצוללות. המועצה לביטחון לאומי בגרמניה אישרה מכירת שלוש צוללות בשווי מיליארד וחצי אירו לידי ישראל. כיוון שהעסקה הייתה מצויה בחקירת המשטרה בחשד לעבירות טוהר המידות, גרמניה הכניסה סעיף לחוזה המאפשר לה לבטלו אם יוכחו טענות לשחיתות.

22 ביולי 2017: מיקי גנור חותם על הסכם מדינה בתיק 3000. גנור, שעומד במרכז הפרשה ושימש מתווך בעסקה בין ישראל לטיסנקרופ, חתם עם הפרקליטות על הסכם עד המדינה, שלפיו ירצה שנת מאסר בפועל וישלם קנס בסך עשרה מיליון שקלים.

נובמבר 2018: המשטרה ממליצה להעמיד לדין שישה חשודים בפרשה, בהם שמרון ומרום. המשטרה פרסמה את המלצותיה בתיק 3000, שלפיהן נמצאה תשתית ראייתית נגד דוד שמרון לתיווך בשוחד. כן, לפי המשטרה, נמצאה תשתית ראייתית לעבירות שוחד נגד מפקד חיל הים לשעבר אליעזר מרום, המשנה לראש המל”ל לשעבר אבריאל בר-יוסף, מפקד שייטת 13 לשעבר שי ברוש, יו”ר קרן היסוד אליעזר זנדברג וראש הסגל לשעבר בלשכת רה”מ דוד שרן. לא נמצאה תשתית ראייתית נגד עורך דינו של נתניהו, יצחק מולכו.

מרץ 2019: גנור חוזר בו מעדותו ונעצר: “לא שיחדתי, לחצו עליי”. עד המדינה מיקי גנור חזר בו מהגרסה שמסר במשטרה בתיק 3000. בעקבות כך, הוא נעצר בחשד לשיבוש הליכי חקירה, עבירות מס ומתן שוחד והמשטרה והפרקליטות שוקלות לבטל את הסכם עד המדינה שנחתם עמו. בחקירתו לאחר שנעצר מחדש, אמר גנור: “לא שיחדתי איש. כל התשלומים שהועברו על ידי למעורבים בתיק היו עבור שירותים מקצועיים שהם העניקו לי”. גנור הדגיש כי הגרסה שמסר בתחילה, שלפיה היה מדובר בכספי שוחד, ניתנה בשל “הלחצים האדירים”, כלשונו, שהפעילה עליו המשטרה.

Post not found !