אור ים היא שכונה חדשה בשטח שבין שכונת אורות רבין, כביש החוף, צומת פלי”ם, וכביש מס’ 4. על פיתוחה והתשתיות בה אחראית החברה לפיתוח קיסריה. אחת מהחברות אשר זכו במכרז והצטרפו אל הפרויקט באור ים היא “אלקטרה מגורים”, מחברות המגורים החדשניות בישראל המשתייכת לקבוצת אלקטרה המבוססת והוותיקה. “אין ספק שזו תכנית שתשנה את פני העיר” אמר ראש עיריית אור עקיבא יעקב אדרי.

תמהיל הדירות באור ים מגוון והטרוגני והוא מיועד למשפחות ולמשפרי דיור השואפים להעלות את רמת החיים, ומציע את כל היתרונות בשכונת מגורים אחת. הפרויקט מביא עצמו לידי ביטוי במספר תחומים:

בחינוך – מדובר על 4 קריות חינוך עצמאיות וחדשות (יסודי ועל יסודי וגני ילדים בכל הגילאים). ההגעה לקריות החינוך ולגני ילדים תתאפשר באמצעות מערכת שבילים אשר תוכננה בתכנון והקפדה כך שהמרחק המקסימלי לבתי הספר היסודיים יעמוד על 350 מטר בלבד. מיקום בתי הספר התיכוניים הוא בצפונה ודרומה של השכונה, וגני הילדים ימוקמו לאורך הפארק כמו גם שבילי אופניים ושבילי הולכי רגל.

בשטחי המסחר והבילוי – בשכונת אור ים צפויים לקום מספר מרכזים מסחריים בהיקף של כ-50,000 מ”ר המציעים תמהיל רחב של שירותים מסחריים ואזרחיים אשר ישרתו את תושבי השכונה. המרכזים המסחריים מציעים מגוון אדיר של אפשרויות בילוי ומסחר במחירים אטרקטיביים במיוחד.

בשטחים ציבוריים וירוקים – ריאות ירוקות הן אחד המאפיינים החשובים ביותר עבור תושבי הערים, שמעוניינים ליהנות ממגורים בעיר הגדולה מבלי לסבול מתחושת הצפיפות והמחנק. שכונת אור ים מתאפיינת בריבוי שטחים ציבוריים איכותיים בהיקף של כ–40% משטח השכונה. במרכז שכונת אור ים, לכל אורך השכונה, עובר פארק לינארי, ממנו יוצאת מערכת שבילים לאורך כל השכונה המחברת בין גני ילדים ובתי הספר. בסך הכל מדובר בשני פארקים מרכזיים וענקיים הכוללים אגמים מלאכותיים.

באיכות החיים – אור ים תוכננה כסביבת מגורים מודרנית, איכותית ומגוונת. 60% משטחי השכונה מיועדים לצרכי ציבור, דרכים ושטחים ירוקים: פארק לינארי לכל אורך השכונה, תיסלל מערכת שבילים לאורך כל השכונה המחברת בין גני ילדים ובתי הספר ובממשק עם הפארק המרכזי. מדובר בשכונה היוצרת קהילה מלוכדת ובטוחה לילדים והורים, כאשר השכונה תוכננה מתוך מחשבה השמה לדגש את צרכיהם של הילדים, הולכי הרגל ורוכבי האופניים, ולכן השטחים הירוקים מנותקים לגמרי מכבישים ובכך מהווים מתחם ירוק ובטוח לילדים.

כמו כן, אור ים ממוקמת כמספר דקות מקיסריה, המציעה את מגרשי הגולף ואתר העתיקות המרהיב של העיר ההיסטורית. משמעות הדבר היא שיהיה ניתן להגיע מאור ים ישירות אל חופי הים של קיסריה ושדות ים (חוף הזהב וחוף האקוודוקט) ואל הנמל העתיק באמצעות מערכת שביל הליכה ואופניים. מחלק מהבניינים ומהקומות הגבוהות יהיה ניתן לראות את הים ואת מגרש הגולף של קיסריה המשתרע על כ 1,000 דונם של מדשאות ממערב.

בנוסף, אור ים תהנה מנגישות תחברותית גבוהה שתכלול גישה לכביש 4 (תל אביב-חיפה) ולכביש 2 (כביש החוף), והיא מצויה במרחק של 40 דקות מתל אביב ו-30 דקות מחיפה. היא גם רחוקה חמש דקות נסיעה לפארק העסקים קיסריה, בו מרוכזות כ-100 חברות היי-טק. בנוסף, יופעל שאטל על ידי החברה לפיתוח קיסריה מאור ים לפארק העסקים ולתחנת הרכבת הסמוכה קיסריה – פרדס חנה.

כאמור, אור ים מתוכננת לכ-3,500 משפחות, עם כל השירותים של עיר מודרנית אבל עם תכנון ששם במרכז את המשפחה, ואת מה שמעניק לה איכות חיים – מוסדות חינוך איכותיים מתחת לבית, ילדים שיכולים ללכת לבית ספר בלי לחצות כבישים, תשתית ענפה של מסלולי אופניים, מרכזי בילוי וקניות, פארקים עירוניים המחוברים על ידי טיילת עירונית על תוואי של נחל, נגישות לצירי התנועה המרכזיים של המדינה ולרכבת ישראל לפארק העסקים של קיסריה, של אור עקיבא ולחוף אור-ים.

לסיכום, הפרויקט באור ים, בראשות אלקטרה מגורים, מציע סטנדרט חדש בכל הקשור לשטחי הציבור בשכונת מגורים. מתכנני אור ים, שהקצו כ-60% משטחי השכונה עבור שטחים ציבוריים, דרכים ושטחים ירוקים, שמו דגש על תכנון כל שטחי הציבור הדרושים כדי להעניק לתושבים את כל השירותים הדרושים ואף מעבר, ממש כמו עיר קטנה.

תמונה: depositphotos

 

על מנת להפחית ואף למנוע את הנזק הסביבתי, מדינות וגורמים פרטיים שונים ברחבי העולם נוקטים בצעדים יצירתיים ביותר.

בשנים האחרונות, בזמן שכדור הארץ מתחמם, מזג האוויר באירופה משתגע ובני האדם מייצרים פסולת בכמויות שהעולם לא מסוגל להתמודד איתן, חלה במקביל מגמת שימור ושיפור איכות הסביבה. מגמה אקולוגית זו תופסת תאוצה ברחבי העולם כאשר מדינות רבות עושות ככל שביכולתן, כדי להפוך את היוצרות, ליצור מודעות סביבתית אצל הציבור ולהוביל לעולם ירוק, נקי ובריא יותר. זאת כדי להתמודד עם הצפה של בגדים משומשים שמזהמים את היבשת השחורה, חופים שנסגרים לרחצה בעקבות זיהום חמור במים וזיהום אוויר.

כאשר בוחנים את הקשר של האדם עם הסביבה בה הוא חי, גוברת המודעות לכך שלאדם תפקיד מרכזי בפגיעה הסביבתית. הביטויים “איכות הסביבה”, “אקולוגיה” או מילים כמו סביבה, פעילות ואג’נדה הנצמדות לצבע ירוק, נשלחים לאוויר העולם לעיתים קרובות אבל בדומה לתחומים אחרים מה שיותר חשוב ממילים, גם במקרה הזה, הוא מעשים.

למה כל כך חשוב לשמור על הסביבה? לא רק כדי שיהיו יותר שטחים ירוקים ונקיים שישפרו את איכות החיים, אלא גם כדי לשמור על החיים עצמם.

מדינות רבות באירופה לקחו לעצמן כמטרה להקטין את כמות המכוניות הפרטיות על הכביש ולעודד נסיעה בתחבורה ציבורית. בברלין שבגרמניה, הפכו את התחבורה הציבורית למותג לוהט כאשר השיקו נעל חדשה בשיתוף אדידס כאשר היא מעוצבת באותה גרפיקה של מושבי הרכבות בעיר, הנעל מהווה כרטיס נסיעה חלופי למשך שנה, כאשר כרטיס שכזה עולה 728 יורו ומחיר הנעל הוא 180 יורו בלבד.

בנובמבר 2017, דנקירק הצטרפה לעוד 15 ישובים אחרים בצרפת שמציעים תחבורה ציבורית בחינם באופן מלא. ב-2013 החליטה טאלין בירת אסטוניה לאפשר לתושבים נסיעה בחינם בכל אמצעי התחבורה הציבורית בעיר.

בהודו, בוגר של MIT הקים חברה שמייצרת דיו מחומר חלקיקי שנפלט מהאגזוז של כלי רכב. המכשיר של החברה נצמד לאגזוז, אוסף את הפיח שנפלט ומשתמש בתרכובות אורגניות שמסירות את המתכות הכבדות והחומרים המסרטנים.

ועוד ניתן לראות יוזמות של מדינות נוספות כדי לעודד שימוש בתחבורה ציבורית ולהעדיף הליכה רגלית על פני שימוש ברכב פרטי:

רעיון מקורי במיוחד עלה בלונדון שבאנגליה, בה יצרו לאחרונה אבטיפוס למעבר חצייה אלקטרוני המשתמש בנורות LED שמשנות את התצורה של הרחוב לפי הצורך כדי להגן על הולכי הרגל, לתת להם עדיפות על פני מכוניות ובכך לעודד הליכה רגלית.

מי שלקחה את נושא זיהום האוויר ברצינות מעוררת השראה, היא רשות התחבורה בסינגפור שאוסרת לחלוטין תוספת מכוניות על כבישי המדינה מסיבות של חסכון בשטחי קרקע שמוקצים לכבישים והשקעות נרחבות שהקצתה הממשלה לתחבורה ציבורית.

ומה לגבי המעצמה החזקה בעולם? כן, גם ארה”ב יוזמת פעולות חשובות למניעת הזיהום. בניו יורק, שמו למטרה להגן על הולכי הרגל ויזמו הצעת חוק במסגרתה תקצה הממשלה 50 מיליון דולר מדי שנה כדי להגביר את ההפרדה בין מדרכות ושבילי אופניים לבין השבילים שלצדם. בנוסף, בינואר האחרון פורסם כי הסוכנות הפדרלית האמריקאית להגנה על הסביבה (EPA), השקיעה 2.1 מיליון דולר בשיחזור הביצות והנחלים בקליפורניה. תרומה זאת נעשתה במטרה לשפר את איכות המים ושמירה על הדגים.

ומה קורה אצלנו? לא נשארים מאחור. בישראל, בעקבות חוק ‘אוויר נקי’ מפעלים רבים נרתמו למאבק הסביבתי. בתי הזיקוק למשל הממוקמים במפרץ חיפה, משקיעים מידי שנה בין 70 ל-90 מיליון שקל בשיפור מצב האוויר, המים והקרקע. במפרץ חיפה תוצאות ההשקעה הזו לא איחרו להגיע, וכל מדדי איכות האוויר מראים על שיפור דרמטי בשנים האחרונות באזור, כאשר מוקד הזיהום העיקרי במדינה נמצא היום בגוש דן. נחל הקישון, לדוגמא, השתקם לחלוטין והפך (גם בזכות השקעה בגובה 90 מיליון שקל של בזן) מנחל מזוהם לאחד הנחלים הנקיים בישראל.

לאחרונה בזן אף הקימה מוקד מידע סביבתי שעובד 24/7 (מספרו 5799*) ותפקידו לענות לפניות הציבור בנושא איכות סביבה, והיא מבטיחה כי כל פנייה תקבל תשובה אמינה ומהימנה, מאיש מקצוע בכיר שעוסק בנושא.

 

לפרטים נוספים: עמוד הפייסבוק של בזן