תמונה: depositphotos

הישראלים חוזרים לסיני, ובגדול. אין הרבה מקומות כאלה שמסוגלים לנתק אותנו לגמרי משגרת החיים ולזרוק אותנו למצב של חופש אמיתי. לחלק זה הים והחול הלבן, לאחרים אלה הנופים התת-מימיים הנדירים ביופיים, ויש מי שיורד לסיני בשביל הנופים המדהימים הנשקפים מכל מרפסת של חדר מלון אקראי. סיני היא ללא ספק אחד היעדים היפים ומוצלחים לחופשה של ממש.

טיול בסיני עם הרכב הפרטי מאפשר התניידות בתוך סיני ביתר קלות ללא תלות במוניות, ומבלי שתצטרכו להעביר את הציוד שלכם ממקום למקום. יש לכך לא מעט יתרונות ומעט חסרונות כפי שמוסבר בהמשך (בעיקר הזמן שלוקח להעביר את הרכב, כשעה יותר בהלוך ובחזור). לאחר שתסיימו את כל שלבי המעבר תוכלו להיות חופשיים לנוע לכל מקום בקצב שלכם.

כדאי לקרוא היטב את כל הפרטים לגבי מה מותר ומה אסור, מה צריך להביא ומה צריך לעשות כדי שלא תופתעו בעת מעבר הגבול לסיני.

רכב שאפשר להעביר:

רכב אשר ברשיון מופיע כי סוג הרכב הוא “פרטי” או “משא אחוד” אשר בעליו נוכח ברכב. אם בעל הרכב אינו נוכח: אפשר להעביר את הרכב בתנאי שיש ייפוי כוח מבעל הרכב. האישור נדרש בצד הישראלי של הגבול בעת קבלת אישור המכס. לרכב בבעלות פרטית נדרש ייפוי כח של בעל הרכב המאשר להוציא את הרכב למצרים. ייפוי הכח חייב להיות מאושר על ידי עורך דין (לא חובה נוטריון). לרכב בבעלות חברה (כולל רכב שכור או רכב ליסינג): יש להביא יפוי כח חתום על ידי נציג החברה על נייר רשמי של החברה. ייפוי הכח חייב להיות מאושר על ידי עורך דין (לא חובה נוטריון).

ייפוי הכוח צריך לכלול את:

שם + מספר ת.ז של בעל הרכב. הרשאה מטעמו של בעל הרכב למיופה הכוח להעברת הרכב, כתובה בבירור, כולל שם מלא של מיופה הכוח, מספר תעודת זהות ומספר דרכון. האישור נדרש עקרונית רק בצד הישראלי של הגבול, כאשר מקבלים את אישור המכס, אולם מומלץ מאד שהאישורים הללו יהיו מתורגמים גם לאנגלית מאחר שגם בצד המצרי עשויים לדרוש לראות אותם.

נסיעה עם רכב מעניקה נוחות כמו בכל מקום, המעבר אינו מסובך במיוחד אם כי זה לוקח יותר זמן ממעבר רגלי. אבל! חשוב להכיר את הפרטים, להתכונן למעבר ולנהיגה בסיני. אתם נוסעים לארץ אחרת בה מנהגי הנהיגה שונים מאוד והדרכים שונות מהמוכר לכם. חשוב להכיר את הפרטים בעיקר על מנת למנוע בעיות במעבר ולנהוג באופן בטוח. יש כבישים בהם הנהיגה בלילה מאוד מסוכנת. יש מקומות בהם יהיה קשה לכם לנווט ולמצוא את המקום. הכל אפשרי אבל חובה לדעת לקראת מה אתם הולכים. אם אתם נוסעים ללא הכנה מתאימה אתם עלולים לסכן את חייכם בתאונה.

חשוב לנהוג בזהירות יתר. הכבישים הראשיים טובים למדי למעט כמה קטעים אשר עשויים להיות בשיפוץ. סעו בזהירות! תרבות הנהיגה בסיני אינה כמו זאת בישראל. זו אינה ביקורת על תרבות הנהיגה בסיני וגם לא מחמאה לתרבות הנהיגה בישראל. זה פשוט שונה מאד ויכול להיות מאוד מסוכן ולכן יש להיזהר! כדאי מאד להימנע מנהיגה בכבישים הראשיים בלילה. במיוחד מדרום לנואיבה אבל לא רק. רוב הכבישים הראשיים חשוכים מאוד בלילה ללא כל סימון. הנהגים עוקפים באופן חסר אחריות גם ללא שדה ראייה, מתעלמים מקו הפרדה רציף. יש רכבים שנוסעים עם אור אחד וזה כאמור מאד מסוכן. בין נואיבה לדהב יש קטע כביש שנמצא בשיפוץ. זה מגיע ללא כל שילוט, תאורה או אזהרה. יש מקומות עם חול על הכביש. הימנעו מנסיעה בלילה במיוחד מדרום לנואיבה. קטעי כביש בשיפוץ עלולים לצוץ בכל מקום.

יש לוודא שהרכב נקי מנשק ותחמושת לרבות תרסיס גז מדמיע. עדיף גם לא להביא סכינים מכל סוג שהוא. אין להביא מיכלי גז לגזיות. מומלץ להוציא מהרכב כל מה שאתם לא חייבים לקחת לדרך. המצרים עורכים ברכב חיפוש דקדקני ופותחים כל תא, בודקים כל חפץ קטן. לכן על מנת לחסוך זמן והסברים כדאי להשאיר בבית כל דבר שיש ברכב אשר אינו הכרחי לנסיעה. כדאי מאד לוודא שהרכב תקין וכי יש לכם גלגל נוסף למקרה תקר וכלים כדי להחליף גלגל במקרה כזה.

ביטוח. ביטוח הרכב הישראלי אינו תקף בסיני. רוכשים ביטוח “חובה” בצד המצרי בעלות של 170 לי”מ. אם רוצים ביטוח מקיף יש לעשות זאת בארץ. (בד”כ זה יקר, שווה לבדוק מה העלות בחברת הביטוח שלכם ולקבל החלטה). אפשר גם לרכוש ביטוח מקיף בצד הישראלי של הגבול, בדלפק בו מתרגמים את הרשיון.

עלות הביטוח המקיף לרכב פרטי במעבר הגבול:

*עד 4 ימים: 365 ש“ח.
*5 ימים: 455 ש“ח.
*6 ימים: 545 ש“ח.
*7 ימים: 635 ש“ח.
*מ-8 ימים עד 10 ימים: תוספת של 15 ש“ח ליום.

בסה“כ יש למעבר עם רכב יתרונות רבים אולם יש דברים אליהם צריך לשים לב כמו נסיעה בלילה, ניווט והגעה למקומות לא מוכרים. יש לנקוט בזהירות יתרה בנהיגה, במיוחד בלילה. המעבר עם רכב אפשרי 24 שעות ביממה מעבר הגבול פתוח 24 שעות כל השנה למעט משעות הצהריים בערב יום כיפור עד מוצאי יום כיפור וכן יום אחד בתחילת בחג הקורבן המוסלמי. רכב שאפשר להעביר רכב מסוג “פרטי” או “משא אחוד” (ראו ברשיון הרכב את סוג הרכב) שבעליו נוכח ברכב. נכון לאוקטובר 2017 ידוע כי המצרים לא מאפשרים להעביר אופנועים. רכב שאי אפשר להעביר “מסחרי”, “דיזל”, “פתוח”, “מיניבוס זעיר”, “אוטובוס” ורכב המונע בגז. לאחרונה יש כמה דיווחים על כך שרכב המונע בגז עבר ללא בעיה. אולם כל הידוע לנו זה אסור. רכב 4X4 לא יכול לעבור אא”כ הוצאתם אישור מיוחד מראש בקונסוליה המצרית בישראל. תהליך כזה לוקח כחודש וחצי. פרטים במשרדי מ.מ.ס.י. או בקונסוליה. אי אפשר לעבור עם אופנוע.

*** שימו לב! *** לאחרונה המצרים אינם מאפשרים לעבור עם מצלמת דרך המקליטה את הנסיעה בקדמת הרכב או בחלקו האחורי. לא אמורה להיות כל בעיה עם ”מוביל איי“. עשו עם זה בעיות לזמן קצר אך העניין סודר בתיאום בין מנהל מעבר הגבול הישראלי למצרי. אם בעל הרכב אינו נוכח ברכב יש להביא ייפוי כוח מבעל הרכב מאושר ע“י עו“ד. לא צריך נוטריון אלא כל עו“ד. בייפוי הכוח יש לרשום את שם בעל הרכב, מספר תעודת הזהות שלו וכן כי בעל הרכב מאשר להעביר את הרכב. יש לכלול מספר רכב, שמו של מיופה הכוח, מספר הזהות ומספר הדרכון שלו. לא קיים טופס או נוסח אחיד לייפוי כוח. כל עו“ד מתחיל יודע לנסח ייפוי כוח כזה. האישור נדרש בצד הישראלי של הגבול בעת קבלת אישור המכס.

טיפ: בעמדות השונות בהן עוברים עם הרכב עשויים לבקש טיפ. בדרך כלל זה קורה רק בעמדה של החלפת המספרים של הרכב. כדאי להכין מראש כמה שטרות של 5-10 לי”מ, אם אתם רוצים ולתת למתקין המספרים. הבודקים בדרך כלל יגידו ”מתנה“ או ירמזו לכם בדרכים שונות. כדאי לדעת כי אתם לא חייבים לתת טיפ. אם אתם לא רוצים לתת טיפ, אפשר פשוט להגיד להם No או סתם לחייך, להתעלם ולהמשיך הלאה. במכס לא מבקשים טיפ – לעולם לא לתת טיפ אם לא ביקשו מכם. אם בכל זאת מתעקשים אתכם על טיפ וגורמים לכם להרגיש לא נוח, פשוט תתעלמו. אין כל סיבה לדאגה. כלום לא יקרה, הם יבינו ויוותרו.

כסף מצרי: יש להכין כסף מצרי מזומן לכל העמדות שיתוארו להלן. לא מומלץ להחליף בצד הישראלי. בצד המצרי אחרי עמדת השיקוף הציוד ולפני ביקורת הדרכונים יש בנק וכספומט. אפשר להחליף שם ועדיף להשתמש בכספומט, שער החליפין שם בדרך כלל טוב יותר.

עם ההגעה לצד המצרי יש להיצמד לימין הדרך, יכוונו אתכם לעמדת בידוק הרכב והציוד במבנה קטן מימין. פורקים את כל מה שיש ברכב ושמים על מכונת השיקוף. הציוד יעבור שיקוף והרכב עצמו ייבדק בנפרד. מומלץ כי תעמדו ליד הבודקים ותפקחו על מה שהם עושים. הבודקים עושים בדיקה מדוקדקת של כל החפצים ברכב. בסיום הבדיקה מקבלים מהבודק אישור אותו הם מכנים ”פתק קטן“, יש להציגו בהמשך.

תשלום אגרה במעבר ממצרים. לאחר היציאה ממתחם הגבול תגיעו לעמדה בה משלמים אגרה (כ-900 מטר קדימה בצד ימין, יש להיצמד למסלול הימני). שם משלמים 200 לירות אגרה על הרכב וגם 400 לירות על כל אדם ברכב. טיפ לנותני השירות בעמדות השונות בד“כ בבניין הראשי היכן שמקבלים את הרישיון המצרי וגם בעת החלפת המספרים יבקשו מכם טיפ. הם יגידו ”מתנה“ או ירמזו לכם בדרכים שונות. כדאי לדעת כי אתם לא חייבים לתת טיפ. בקשת טיפ היא מנהג המקום ואין סיבה להתרגש מכך. אם אתם לא רוצים לתת טיפ – הכי נכון זה להתעלם. הם ירמזו לכם שוב ושוב עד שיוותרו. שום דבר רע לא יקרה. אם לא רוצים לתת טיפ אפשר גם לומר ”בָּס, מָאמְנוּ חָבִּיבִּי“ (”מספיק, אסור חביבי“). או סתם לחייך, להתעלם ולהמשיך הלאה. הם יבינו היטב. אם אתם רוצים לתת טיפ או סתם מרגישים לא נוח לסרב, תוכלו להכין מראש כמה שטרות של 10 לי”מ. 10 לירות זה בערך 2 ש“ח. במקרה כזה תנו 10-20 לירות פעם אחת בכל אחד משני החדרים האחרונים. במכס לא מבקשים טיפ. לא לתת טיפ אם לא ביקשו מכם. אם לא מתאים לכם לתת טיפ אל תתנו. אם נתתם, אין שום סיבה לתת יותר. אם החבר‘ה שם מתעקשים על טיפ או רומזים שזה לא מספיק פשוט תתעלמו. אין כל סיבה לדאגה. כלום לא יקרה. הם יבינו ויוותרו.

ניווט. הניווט על הכבישים הראשיים אינו בעיה, אולם אם תרצו להיכנס לערים או לחופים ולמקומות לא מוכרים תצטרכו לדעת איך להגיע. אפשר להשתמש ב-Google Map, לא צריך אינטרנט אבל צריך להוריד את המפות מראש. אפשר גם עם האפליקציה Maps.me לאחר הורדת המפות מראש. אם אתם רוצים דווקא Waze תצטרכו לרכוש קודם כרטיס SIM מקומי. איך למצוא את החוף? אם אתם מגיעים מהארץ בלילה ואתם לא מכירים היכן החוף שאליו אתם נוסעים אזי אתם חייבים להשתמש במפה או באמצעי ניווט כמו מפות של גוגל. אחרת יהיה קשה מאד למצוא את החוף. אם הגישה לחוף שלכם היא מהכביש הראשי (ככה זה באזור ביר סוויר, מחש וראס השטן) כדאי לדעת כי רוב החופים לא מסומנים בשלט ברור ובתאורה על הכביש הראשי. גם אם יש שלט עם שם החוף, בלילה רוב הסיכויים שלא תראו את השלט. לא תמיד יהיה את מי לשאול, במיוחד על הכביש הראשי.

משטרה מקומית. יש לפעמים מכמונות מהירות, זה לא מאד נפוץ אך קיים. הקנס על חריגה מהמהירות המותרת 300 לירות. צריך שיהיה ברכב מטפה לכיבוי אש. נדיר שבודקים. אם אין לכם וייבדקו, הקנס 50 לירות. מחסומי דרכים כאשר מגיעים למחסום יש להאט ולהמתין בסבלנות בצד ימין לאפשרות לעבור. בד“כ לא יעצרו אתכם במחסום – פשוט עוברים בנסיעה איטית אלא אם כן סימנו לכם לעצור. פיתחו את החלון ובלילה הדליקו אור פנימי. אם לא סימנו לכם לעצור אפשר להמשיך. אם הגעתם למחסום וממול יש רכב הנמצא בבדיקה או רכב בנסיעה, המתינו בסבלנות עד שיתאפשר לכם לעבור. תקלות ברכב יש מוסכים בנואיבה, בדהב ובשארם. אם נתקעתם על הכביש הראשי כדאי מאד לסמן את עצמכם. אם אפשר רדו מהדרך. אם נתקעתם בלילה כדאי מאד להתרחק מהדרך ככל שניתן ולסמן את עצמכם באור. האזור חשוך מאד וזה מסוכן.

לסיכום, להעברת רכב יש את כל היתרונות שאתם יכולים לחשוב עליהם… הרכב איתכם, לא צריך להעביר ציוד ביד או לשלם למונית. אפשר לנוע ממקום למקום ללא תלות במונית או בשותפים לנסיעה. מבחינה כלכלית, אם תתכננו נכון את כמות הדלק במיכל שלכם, תוכלו להיכנס לסיני עם מיכל דלק יחסית ריק ולמלא בסיני. מחיר הדלק שם כרבע ממחירו בארץ. זה אומר שמילוי מיכל דלק אחד מכסה כמעט את כל העלות של העברת הרכב.


עיקרי הדברים נלקחו מקבוצת הפייסבוק ‘אוהבי סיני’ (Sinai Lovers).